גזר דין בתיק ת"פ 2907-08

1.         הנאשם הודה ונמצא אשם במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן המייחס לו עבירות של התפרצות למקום שאינו דירה מגורים, וגניבה, עבירות לפי סעיפים 407 (ב) ו- 384 + 383 לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן: "חוק העונשין") בהתאמה. מכתב האישום המתוקן עולה כי ביום 17/4/08, בשעות הלילה פרץ הנאשם למרפאה בחורה וגנב ממנה שני משקלי תינוקות, משקל של מבוגר, שני מדחסים של מזגן, פקסמיליה, שתי יחידות פנימיות של מזגנים, מיקרוגל וקומקום.

2.         על פי ההסדר בין הצדדים הנאשם לא הורשע בדין ונשלח לתסקיר שירות המבחן אשר יבחן  שאלת הרשעתו בדין. עוד הוסכם כי המאשימה תגביל עצמה בטיעון לעונש למאסר בדרך של עבודות שירות. אין הסכמות נוספות בין הצדדים.

3.         מתסקירי שירות המבחן בעניינו של הנאשם, עולה כי מדובר בבחור צעיר, בן 24, נשוי ואב לשניים, המתגורר במתחם המגורים של אביו, ולדבריו מועסק מזה למעלה מחצי שנה כעוזר מסגר במפעל "אינטל", וזאת באמצעות קבלן משנה. שירות המבחן מתרשם ממי שגדל והתפתח בתנאים מורכבים אשר אין זה המקום לפרטם, שירת שירות צבאי אשר היווה בעבורו גורם המגביר אחריות, ומחזק דימויו העצמי. לדבריו זכה בתעודת הצטיינות על שירות הצבאי וכיום נימנה על כוחות המילואים. עוד התרשם שירות המבחן כי הנאשם נוטה לנהוג באופן אימפולסיבי, מתקשה לעמוד בגבולות חיצוניים ופנימיים, מתקשה לבחון לעומק חלקים לא מתפקדים.

            הנאשם הודה בביצוע העבירה נטל עליה אחריות ומסר כי ביצע אותה על רקע קושי להשתלב בעבודה בזמן שירותו הצבאי ומחסור במזון בבית אימו באותה עת, לשם הביע בושה ביחס לעבירה.

            שירות המבחן בסופו של יום אינו בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, או בהמלצה עונשית כלשהיא. שירות המבחן מציין כי הנאשם לא הציג אישורים כלשהם אשר נדרשו כדי לבסס טענותיו, ביחס לשירותו הצבאי ותעסוקתו, ולאור קשייו של הנאשם להתייצב לפגישות בשירות המבחן ולהתמיד ולעמוד באחריות המצופה ממנו, אין השירות ממליץ על צו של"צ וכן איננו יכול לבוא בהמלצה שלא להרשיעו בדין.

4.         ב"כ המאשימה ביקשה לגזור על הנאשם מאסר בפועל, מאסר מותנה ופיצוי לקופת החולים. התובעת הדגישה את חומרת העבירות שבוצעו על ידי הנאשם, את העובדה כי נגנבו פריטים יקרי ערך, ואת העובדה כי הנאשם פגע למעשה ברכוש ציבורי שכן המרפאה אמורה לשרת את הציבור. עוד טענה התובעת כי בעובדה שמדובר בעבירות משנת 2008, אין כדי להצדיק את מעשה הנאשם ולהביא להקלה בעונשו.

            יובהר, כי מועד הטיעונים לעונש לא הוגשה חוות דעת ממונה בעניינו של הנאשם, לאור ההסדר בין הצדדים ביקשה המאשימה להורות על מאסר בפועל, יחד עם זאת, שוב, לאור ההסדר בין הצדדים ביקשה המאשימה לחילופין להורות על קבלת חוות דעת בעניינו של הנאשם, על מנת לבחון אם ניתן להורות על ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות. לאור החלטתי להלן, לא מצאתי לנכון לעכב את מתן גזר הדין עד לקבלת חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

5.         ב"כ הנאשם ביקש שלא להרשיע את הנאשם. הדגיש את העובדה כי שיקול דעתו של בית המשפט איננו מוגבל להמלצת שירות המבחן וכי על אף העובדה ששירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית בעניינו של הנאשם, לבית המשפט שמורה הסמכות שלא להרשיע את הנאשם בדין ולהשית עליו צווים עונשיים מתאימים. הסנגור הדגיש את העובדה כי בעברו של הנאשם רישום אחד בלבד ללא הרשעה בגין עבירות של פריצה וגניבה לרכב שבוצעו בינואר 2008, הפנה לטענותיו של הנאשם כפי שהן עולות מתסקיר שירות המבחן כי ביצע את העבירות על רקע מחסור במזון בבית האם, וטען כי בכוונת הנאשם להצטרף לשירות קבע בצבא, אך העניין מתעכב משום שבצה"ל ממתינים לתוצאות ההליך המשפטי בעניינו.

            הנאשם הביע צער על מעשיו והצהיר כי הוא מבקש להצטרף לשירות קבע, וההליך המשפטי עומד בדרכו.

6.         הנאשם יליד 1987, לחובתו רישום קודם אחד ללא הרשעה בגין עבירות רכוש שבוצעו בינואר 2008. מדובר בנאשם צעיר, נשוי ואב לשני ילדים צעירים, אשר לו זו הפעם השנייה בה הוא עומד לדין בגין עבירות רכוש.

7.         צודקת ב"כ המאשימה כי מדובר בעבירות חמורות, ובפגיעה חמורה ברכוש שניתן לראות בו רכוש ציבורי לאור העובדה כי הנאשם פרץ למרפאה. חומרה יתירה יש לראות במעשי הנאשם לאור העובדה כי גנב מהמקום רכוש שהינו בעל ערך כספי גבוה.

            מנגד ועל אף חומרת העבירות יש לשקול את נסיבות חייו של הנאשם כפי שבאו לידי ביטוי בתסקיר שירות המבחן בעניינו, את העובדה כי עברו איננו מכביד, ואת הרקע העגום לביצוע העבירות.

8.         לא אוכל להתעלם מחומרת מעשיו של הנאשם ומהנזק הכספי הגבוה שנגרם למרפאה שנפרצה, בנסיבות אלה ברור כי אין מקום לצו עונשי ללא הרשעה בדין כפי שביקש הסנגור, מה עוד שפרט לטענות לא הוצג בפני המשפט ובפני שירות המבחן, מסמך כלשהו המאשש את אותן טענות אשר מבססות את עתירת הסנגור שלא להרשיע את הנאשם.

9.         מנגד לא ניתן להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם, מגילו הצעיר, ומן העובדה כי עברו איננו מכביד. עוד יש לשקול לקולה את הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירות, זמן אשר אינו רובץ לפתחו של הנאשם, אשר הודה במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן. בנסיבות אלה סבורני כי בשליחתו של הנאשם למאסר בפועל יש כדי להכביד עליו יתר על המידה.

בשקלול האינטרסים הנוגדים ולאור חומרת העבירות אל מול נסיבות חייו של הנאשם, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים לקולה ולחומרה, אני מרשיעה את הנאשם בדין וגוזרת עליו את העונשים הבאים:

א.         מאסר מותנה בן שמונה חודשים למשך שלוש שנים, שלא יעבור על כל עבירת רכוש מסוג פשע.

ב.         מאסר מותנה בן ארבעה חודשים למשך שלוש שנים, שלא יעבור על כל עבירת רכוש מסוג עוון, פרט לעבירות של משיכת שיקים ללא כיסוי והחזקת רכוש חשוד כגנוב.

ג.         פיצוי בסך של 5,000 ש"ח, אשר ישולם ב- 20 שיעורים שווים ורצופים החל מיום 10.12.2011. הפיצוי ישולם לטובת קופת חולים כללית, מרפאת הקופה בחורה.

ד.         קנס בסך של 500 ש"ח או יומיים מאסר תחתיו, אשר ישולם בשני שיעורים שווים ורצופים החל מיום 10.10.2011.